פרשת וישב, הנקראת בסמוך לחנוכה, מציעה לנו מפת דרכים תודעתית לגילוי האור הפנימי וליצירת ניסים בחיים: סיפורו של יוסף הצדיק מלמד שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו חלום ייעוד ופוטנציאל עליון שאסור לנו לוותר עליו או "למכור" אותו לקשיים חיצוניים ולפחדים פנימיים. הבור שאליו הושלך יוסף מסמל את המקומות החשוכים והתקועים בחיינו את הריקנות והייאוש דווקא שם, בשיא הירידה, מתגלה האפשרות לוותר על ההיגיון הצר ולפתוח פתח לאור החכמה, כמו אותו פך שמן קטן שנמצא בהיכל הטמא והצית את נס החנוכה. הסיפור של יהודה ותמר מוסיף רובד נוסף: הוא מלמד על חשיבות התיקון העצמי ונטילת אחריות על המציאות שיצרנו. רק מתוך הכרה באחריות זו אפשר להתחיל שושלת חדשה ומבורכת. כדי להכין אותנו לקבלת אור החנוכה, עלינו לנקות את קליפות השיפוט והטינה כלפי מי ש"פגעו" או "מכרו" אותנו, ולהמיר אותן בהכרת תודה. טינה היא אנרגיה חוסמת: היא משאירה אותנו קשורים לעבר ולכאב ומצמצמת את היכולת שלנו לקבל אור חדש. כשאנחנו נאחזים בשיפוט ובכעס הכלי הפנימי שלנו מתמלא בכיסויים שמונעים מהשפע לזרום. שחרור הטינה והמרתה בהכרת תודה פותחים את הלב ומנקים אותנו. תודה היא תדר של אור - היא הופכת את החושך למנוף לצמיחה וממלאת אותנו בשמן טהור שמזמן עוד אור, ניסים ושפע. כך, דווקא דרך ויתור על הכעס אנחנו יוצרים מרחב שבו האור הגנוז יכול להתגלות ולהאיר את חיינו. תודה זו ממלאת את הכלי באנרגיית אמונה כשמן טהור. במקביל, חשוב להציב את החלום או הנס שלנו בצורה ברורה דווקא בתחום אחד או שניים שבו אנו מרגישים תקועים ולדמיין אותו כאילו כבר התגשם. כך אנו מעבירים את המציאות ממצב של מלכות - הקיים - אל מצב של כתר - האידיאלי ומזמנים את האור הגנוז אל חיינו.
כָּעֵת נַעֲבֹר פְּנִימָה אֶל מֶרְחַב הַמֵּדִיטַצְיָה
כָּאן אֲנִי מְאַפְשֵׁרת לְמִלִּים לַהֲפֹךְ לַתֶּדֶר חַי, לְהַזְכִּיר לִי אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית וּלְחַזֵּק אֶת הַכְּלִי שֶׁלִּי לְקַבָּלַת אוֹר, שֶׁפַע וַהֲגָנָה:
✨ אֲנִי נוֹשֵׂא אוֹר פְּנִימִי שֶׁמֵּאִיר אֶת דַּרְכִּי.
✨ אֲנִי מוּגָן בְּכָל רֶגַע וּמֻקָּף בְּאַהֲבָה.
✨ אֲנִי פָּתוּחַ לְשֶׁפַע אֵינְסוֹפִי הַזּוֹרֵם אֶל חַיַּי כָּאן וְעַכְשָׁו.
✨ אֲנִי בּוֹחֵר בָּאֱמוּנָה, בְּשִׂמְחָה וּבַטּוֹב כִּמְצִיאוּת נוֹכַחַת.
✨ אֲנִי מוֹדֶה עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ וְעַל כָּל מָה שֶׁמַּגִּיעַ.
✨אֲנִי נוֹשֵׂא בְּתוֹכִי אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז וְאֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי.
✨אֲנִי מִתְחַיֵּב לִשְׁמֹר עַל הַפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁלִּי וְלֹא לִמְסֹר אוֹתוֹ לְפַחַד אוֹ לִקְשָׁיִים.
✨אֲנִי צִנּוֹר נָקִי שֶׁל יָשְׁרָהּ, אֱמוּנָה וְאוֹר.
✨אֲנִי מְקַבֵּל אֶת הַנֵּס בְּעִתּוֹת שֶׁל חֹשֶׁךְ.
✨אֲנִי מֵבִין שֶׁהַבּוֹרוֹת בְּחַיַּי הֵם מָנוֹף לְנֵס.
✨בִּנְקֻדַּת הַשֵּׁפֶל אֲנִי מְוַתֵּר עַל הַצֹּרֶךְ לְהָבִין, וּמְאַפְשֵׁר לָאוֹר הָעֶלְיוֹן לִזְרֹחַ דַּרְכִּי.
✨אֲנִי לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת מְלֵאָה עַל הַמְּצִיאוּת שֶׁלִּי.
✨אֲנִי מְשַׁחְרֵר כָּל טִינָה וּבוֹחֵר בְּדִמְיוֹנִי אֶת הַמַּצָּב הָאִידֵאָלִי כְּאִלּוּ הוּא כְּבָר הִתְגַּשֵּׁם – בְּכָךְ אֲנִי מַכְשִׁיר אֶת כְּלֵי הָרָצוֹן שֶׁלִּי לְקַבֵּל אֶת הַנֵּס.
✨אֲנִי נִפְתָּח לְשֶׁפַע אֵינְסוֹפִי הַזּוֹרֵם אֶל חַיַּי כָּאן וְעַכְשָׁו.
✨אֲנִי חַי בְּאֵמוּן מָלֵא שֶׁהַיְּקוּם תּוֹמֵךְ בִּי וּמִזְּמַן לִי טוֹב.
✨אֲנִי מוֹדֶה עַל כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ וְעַל כָּל מָה שֶׁמַּגִּיעַ.
✨אֲנִי בּוֹחֵר בָּאוֹר, בְּשֶׁפַע וּבְאַהֲבָה כִּמְצִיאוּת נוֹכַחַת בְּחַיַּי.
