יובלי עולה לכיתה ג’
בהישגים הלימודיים היא מצטיינת אלא מה?
מכפכפת כל מי שמסביבה: את החבר שיושב לידה בכיתה- אם בטעות זז עם הקלמר
לחצי השולחן שלה’ היא מעיפה לו את הקלמר ובועטת בו מתחת לשולחן//
בהפסקה משחקת עם כמה בנות ואז נדמה לה שהן מגלות עליה סודות’
וכהרף עין היא נגשת למיה ומושכת לה בצמה ובורחת/
וכשאמא מגיעה לאסוף את יובלי היא בוכיה ומתוסכלת/
מוכר לכם?
בחדר הטיפולים אני פוגשת זוג הורים מודאגים וקצת מתוסכלים עם הרבה חששות
לקראת תחילת שנה“ל.
יש אתגר רגשי וחברתי ליובלי והם מבקשים כלים. אני מתחילה מהדרכה הורית ובהמשך נפגשת גם עם יובלי
ואז מצרפת אותה לקבוצת ילדים בני גילה לקבוצה, שמעניקה להם מגרש משחקים אימוני שדרכו מזהים קשיים,
ועם תיווך שלי – מקבלים כלים כדי לפעול אחרת.
איך יודעים שיש לילד בעיה חברתית?
חשוב להיות מודעים האם יש בעיה וקושי חברתי. הורים יכולים לדעת שיש בעיה עוד כשהילד בגיל הגו, כאשר הגננת תדווח להורים על קושי חברתי כשהילד משחק רק עם חבר בגן או מתבודד.
ההורים יוכלו להיווכח באירועים חברתיים שהילד לא משתף פעולה עם ילדים אחרים או חווה הצקות חוזרות ונישנות מילדים אחרים.
עליכם ההורים לבדוק מיהם החברים של הילד, האם מתקשרים אליו , בגילאים יותר מאוחרים, האם ילדכם שותף פעיל בקבוצת הוואטסאפ של חבריו לכיתה או לשכבה?
כמו כן היו ערים האם הילד מסרב ללכת לביה“ס , לא ממקום של להתפנק או לא להרגיש טוב אלא ממקום של חשש.
האם מסרב להשתתף בחוגים עם חבריו לכיתה אחה“צ או להשתתף בפעילות בתנועת הנוער?
השפעת מיומנויות חברתיות לקויות
החלק החברתי הוא חלק מרכזי ביותר בעולמם של ילדים. ילדים המתקשים ליצור קשרים חברתיים עלולים לחוש דחויים, להיות עצובים יותר מתוסכלים ולהימנע מחברת ילדים. כמו כן קיים קשר בין הצלחה מבחינה חברתית לדימוי העצמי של הילד. ככל שהילד מצליח חברתית מתחזק הדימוי העצמי החיובי שלו. מעורבותו ופעילותו בקבוצת בני גילו עולות. לעומת זאת חוסר הצלחה חברתית משפיע באופן שלילי על דימויו העצמי של הילד ומוביל לירידה במעורבותו החברתית והתחזקות דפוס התנהגות הנמנע מאינטראקציות חברתיות.
השפעה נוספת שעלולה להיות לילד עם מיומנויות חברתיות לקויות, היא פגיעה בתחום הלימודי ובמוטיבציה הכללית לעשייה.
יחד עם זאת יש לקחת בחשבון כי לילדים שונים צרכים חברתיים שונים. ישנם ילדים הזקוקים לחברת אחרים כל העת ויש ילדים אשר מסתפקים בנוכחות חבר או שניים. הקושי קיים כאשר יש פער בין הצורך של הילד לבין יכולתו לממש אותו. עד כמה מתקשה הילד להיות בקשר חברתי עם בני גילו ועד כמה עובדה זו מפריעה לו ומקשה עליו. אך על פי רב התחום החברתי, הוא בעל משמעות גדולה מאד עבור ילדים.
לקושי חברתי יש השלכות לעתיד – לכן מומלץ לא להתעלם מהבעיה ולפנות לייעוץ מקצועי.
מיומנויות חברתיות – מה הגורם לקושי
הקושי בדרך כלל לא נובע משוני. ילדים מאד חכמים שמדברים בשפה גבוהה שהילדים האחרים לא מבינים, ילדים שסובלים מנכות, או שהם גבוהים /נמוכים לגילם וכדומה , כל אלה הם לא בהכרח הילדים שיהיו להם קשיים חברתיים. לא בהכרח הם אלה שיהיו דחויים בחברת הילדים.
אכן, לעיתים ישנם ילדים שמזהים שוני ויתקפו, יחד עם זאת, ילדים עם מיומנויות חברתיות מפותחות יכולים להתעלות על כך ויותר מזה– אף להנהיג ולהוביל את השוני שלהם למשהו ייחודי שפועל לטובתם.
קושי חברתי יכול להיגרם עוד מגיל הינקות, מתוך מערכת היחסים עם האמא, יכול להיווצר בעקבות קושי דומה של ההורים , אשר מהווה מודל בעייתי לחיקוי עבור הילדים. קושי במיומנויות חברתיות עלול להתפתח גם בגילאים מעט יותר גדולים, בין הגילאים 2-5 שנים , אלה גילאים בהם מתחילות אינטראקציות חברתיות בין הילדים. ילדים עלולים לפרש דחייה, תוקפנות, התעלמות מצד ילדים אחרים כבעיה אישית שלהם. ילדים עלולים לגבש רעיונות, מחשבות ודעות לגבי עצמם מתוך ההתנסויות שחוו ולקבע אותן בתור דפוסי התנהגות של הימנעות (לברוח או להימנע מלנסות להצטרף למשחק) או אלימות לדוגמא.
גורם נוסף ללקויות חברתיות יכול להיות הפרעות קשב וריכוז – ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, הרבה פעמים אמפולסיביים, בעלי סף תסכול נמוך, מנדנדים, בעלי תנועתיות יתר, קושי בשליטה עצמית. אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נמצא שיש קושיי מיומנויות חברתיות הרבה יותר מהרגיל, מעירים להם, נוזפים בהם, הם לא שקטים, דוחים אותם, ואז הם עוד יותר לא שקטים, הם מוצאים את עצמם הרבה יותר מעורבים בתקריות חוזרות ונשנות, חווים קושי בתפקוד הלימודי, הפגיעה בהישגים הלימודיים מביאה לירידה בדימוי העצמי, הירידה בדימוי העצמי מובילה לירידה בביטחון ואז גם הצד החברתי נפגע.
מהן מיומנויות חברתיות?
מיומנויות חברתיות הן למעשה מיומנויות של תקשורת עם העולם, יצירת ושמירת קשרים חברתיים. בעולמם של הילדים– בעיקר, היכולת לשחק עם אחרים, להפסיד, להתחלק ולפתור מחלוקות.
האדם הינו יצור חברתי, מרגע לידתו הוא מסתגל לעולם באמצעות תקשורת עם הסביבה.
האינטראקציה הראשונה של התינוק עם סביבתו הקרובה מהוה את הבסיס להתפתחות הרגשית והחברתית שלו. דרך הקשר עם אמו ועם דמויות משמעותיות נוספות, בונה התינוק את האמון הבסיסי שלו בעולם. המפגש בין המטען התורשתי עמו מגיע האדם לעולם: אינטליגנציה, טמפרמנט ומראה, לבין הסביבה בה הוא גדל, יבנו את הבסיס לאישיות שלו, את הדימוי העצמי שלו את האופן שבו הוא חווה ויוצר אינטראקציה עם הסובב.
מה ניתן לעשות?
רכישת כישורים חברתיים הינו תהליך שמתחיל ממש כשנולדים. יחד עם זה , אפשר לשפר מיומנויות אלה דרך טיפול קבוצתי.
הקבוצות מדמות סיטואציות אמיתיות מחיי הילדים, משתמשים בהן בכלים של אומנויות , משחק וטיפול בבע“ח ומתנסים חברתית. הקבוצה מאפשרת למנחה לצפות וללמוד את דפוסי ההתנהגות של הילדים ותוך שיחה, לימוד ושיתוף ניתן להעלות את המודעות של הילדים, לאפשר להם ללמוד זה מזה ולשפר את היכולות החברתיות שלהם. על פי רוב החוויה עבור הילדים, היא חוויה מתקנת ולעיתים לראשונה הם מרגישים חלק מקבוצה של בני גילם ומתחילים לפתח דימוי עצמי חיובי וביטחון רגשי וחברתי שממגנט אליהם הזדמנויות חדשות וטובות יותר בחברת הילדים.
למי מיועדות הקבוצות?
* לסובלים מקושי רגשי המוביל לפגיעה ביצירת קשרים חברתיים
* לילדים עם קושי בוויסות חושי או רגשי, הגורם לקשיים חברתיים
* לילדים המתקשים בקריאה והבנה של סיטואציות חברתיות
* לילדים הנוטים להימנעות והסתגרות ואינם מביאים עצמם לידי ביטוי
* לילדים עם הפרעות קשב וריכוז, סוערים ואימפולסיביים
גישה טיפולית ייחודית במסגרת קבוצה
אני מאמינה כי המקום הנכון לעבוד על קושי חברתי של ילד הוא בקבוצה יחד עם ילדים נוספים.
כשילדים נמצאים בקבוצה הם מתנהגים בטבעיות. ההתמודדויות ביום יום יבואו לידי ביטוי גם בתוך הקבוצה – הקושי לקרוא סיטואציות, חוסר ביטחון, הימנעות או שתלטנות – כל אלה עולים גם במפגש הקבוצתי.
אולם כאן, במגרש האימונים, בשונה ממה שקורה בכיתה או במגרש המשחקים בחוץ יש לכל ילד הזדמנות ללמוד מתוך הקושי ולהתפתח ממנו, בתוך סביבה בטוחה מכילה ומעצימה.
המסגרת הקבוצתית מאפשרת לילדים להתאמן שוב ושוב על סיטואציות חברתיות ולקבל משוב בזמן אמת. כל אינטראקציה היא הזדמנות ללמידה. על ידי התנסויות חוזרות ונשנות, הם רוכשים כלים להבנת סיטואציות, מאמצים דפוסי תגובה שמועילים להם, ומחזקים את הכישורים החברתיים.
טיפול רגשי באמצעות בעלי חיים:
טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים מתבסס על ההבנה שאינטראקציה עם בעל חיים אשר מונחית על ידי איש מקצוע יכולה לסייע למטופל בעיבוד תכנים רגשיים, רכישת מיומנויות אישיות כאמפתיה ומיומנויות חברתיות, חיזוק הביטחון והדימוי העצמי.
כיצד עובד הטיפול?
טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, או טיפול הנעזר בבעלי חיים, מתבסס על ההבנה שאינטראקציה עם בעל חיים אשר מונחית על ידי איש מקצוע יכולה לסייע למטופל בעיבוד תכנים רגשיים, רכישת מיומנויות וחיזוק הביטחון והדימוי העצמי. דרך העבודה עם בעל חיים, עשויים גם מטופלים אשר יכולותיהם המילוליות והתקשרותיות לוקות בחסר או שאינן מהוות עבורם “שפה טבעית” – ליצור קשר משמעותי עם אחר ולבטא תכנים רגשיים שונים.
לעיתים, נוכחות בעל החיים אף מאפשרת למטופל לבטא רגשות ותכנים מאיימים ומכאיבים שלא היו מקבלים ביטוי אחר דרך החיה.
לדוגמא, ילד עם קשיים חברתיים עשוי להזדהות עם “אוגר קטן שאין לו בכלל חברים” במקום לבטא באופן ישיר ומכאיב את תחושות העצב והתסכול שהוא חווה בבית הספר. כמו כן, באמצעות האינטראקציה המונחית עם בעל החיים, יכול המטופל לרכוש מיומנויות חברתיות ורגשיות של אמפתיה (דרך הזדהות וטיפול בחיה), הקניית גבולות (דרך עבודה שוטפת עם החיה – מתי ואיך ניתן לגעת), התנהגות אסרטיבית (דרך התנהלות מול החיה כמוציאים או מחזירים לכלוב), וחיזוק תחושת הביטחון והערך העצמי הנובעת מהקבלה על ידי החיה והקשר עמה.
ישנן גם השפעות ניתנות למדידה ברמה הפיזיולוגית כמו עלייה בשחרור האנדורפינים אצל האדם המקיים אינטראקציה עם בעל החיים. אנדורפינים הם חומרים כימיים המשתחררים במוח, המייצרים אופוריה ותחושה טובה באופן טבעי. בנוסף לכך, מטופלים בטיפול בעזרת בעלי חיים לא רק חוו עלייה בשחרור האנדורפינים, אלא ירידה בהפרשת הורמוני הלחץ. כל אלו תורמים לשיפור הכללי במצבם, הגופני והרגשי, של מטופלים שנחשפו לטיפול בעזרת בעלי חיים.
מיומנויות חברתיות – טיפול התנהגותי
קוגניטיבי (CBT)
מטרת הטיפול בילדים עם קשיים חברתיים, היא שינוי דפוסי החשיבה שלהם ושינוי ההתנהגות תוך כדי שיפור מיומנויות חברתיות.
ראשית יש להבין מה בדיוק מקור הבעיה ומה המחשבות והפרשנות של הילד בסיטואציות חברתיות.מה הקושי שלו.
בשיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT), הטיפול הוא דרך שינוי דפוסי החשיבה (קוגניציה), סכמות חשיבה או הבנת המציאות, שבדרך כלל אצל ילדים עם מיומנויות חברתיות לא מפותחות , תפיסת המציאות היא לא מקדמת. ראייה שלילית וראייתה של המציאות בשחור לבן בלבד.
בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, העבודה היא על הבנה של הסכמות החשיבתיות האלה, הבנה כמה דפוסי החשיבה האלה מדמים או אולי בעצם מעכבים את הילד ושינוי של החשיבה. הטיפול במיומנויות חברתיות לקויות כולל למעשה ראייה מחודשת של המציאות.
במישור ההתנהגותי, הקניית כישורים חברתיים יכולה לבוא לידי ביטוי לדוגמא בנושא החיצוני: עמידה, זקיפות קומה, מה אתה משדר, איך מדבר, שפת הגוף, מבט בעיניים, ילדים אשר נמנעים מיצירת קשר עין, דבר בסיסי בתקשורת. אי יצירת קשר עין יכול לנבוע מביטחון עצמי נמוך וניתן ללמד את הילד לעשות שינוי בתחום זה.
דוגמא נוספת לשינוי התנהגותי היא לימוד איך לבקש תשומת לב? פעמים רבות ילדים שסובלים מקושי במיומנויות חברתיות וגם מהפרעות קשב, סובלים מאימפולסיביות, ניתן לעבוד אתם על נושאים כמו המתנה בתור, לחכות לתורם לדבר, להימנע מלגעת או לדחוף כדי לקבל תשומת לב, כך הם יכולים ללמוד שיטות חלופיות וחיוביות כדי לקבל תשומת לב מבלי להציק או להרגיז את הסביבה, לחדור לפרטיות או לנהוג בתוקפנות.
קבוצות מיומנויות חברתיות הן כלי משמעותי נוסף, לקבוצה יתרונות רבים, ראשית הילד יכול להבין איך הוא מתנהג בקבוצה? כל אחד מהמשתתפים יכול לראות את עצמו בשני, להבין מה מפריע לו ובמה בעצם הוא מפריע לאחרים. ולתרגל זאת בקבוצה.
שיתוף פעולה של הילד בטיפול
ילדים שחווים קשיים במיומנויות חברתיות נמצאים על שני רצפים – או שהם מכחישים, “לא יודע מה ההורים שלי רוצים ממני אין לי שום בעיה במיומנויות חברתיות“, או שהם מודעים לקושי, באמת נמצאים במצוקה ומבקשים ורוצים עזרה. ילדים אלה אפילו אומרים שמנסים אבל לא מצליחים, או לפעמים אפילו לא מצליחים לנסות. רצוי מאד, כמו בכל טיפול, ואולי אף יותר בטיפול CBT, שהילד יגיע עם מודעות לקושי ורצון ומוטיבציה לעשות שינוי.
שיפור כישורים חברתיים עשוי לשנות את המצב החברתי של הילד ב 180 מעלות. במיוחד כשההתערבות נעשית בשלב מוקדם יחסית, אז דברים פחות התקבעו. הגיל המומלץ ללכת לטפל בקושי חברתי הוא מכיתה א עד כיתה ו.
עם שיתוף פעולה של ההורים ניתן ברב המקרים להביא לשיפור מאד משמעותי ובזמן קצר יחסית.
קושי במיומנויות חברתיות עלולה ללוות את הילד גם כבוגר , מומלץ לא להתעלם מהבעיה, לחשוב שדברים יעברו מעצמם, משום שאם לא נטפל עלולות להיות לכך השלכות לטווח ארוך.
