בימים אלה כולנו חווים מתח ופחדים מוגברים.
הורים הם הדמויות הקרובות ביותר עבור הילדים וברגעי מצוקה ילדים מחפשים מענה אצל הוריהם.
אך במקרים רבים, לנו כהורים אין את הכלים ואת הידע לספק לילדינו את המשאבים להתמודדות עם פחדים וחרדות,
ולעזור להם ליצור דפוסים חדשים של הרגעה עצמית.
התקופה האחרונה מזמנת להורים התמודדות ברמה האישית – עם הלחץ שהם חווים בעצמם
והתמודדות מול הילדים והצורך לטפל בהם ובלחץ שלהם.
נזכור, כי ממש כמו בנחיתת חירום בטיסה, לפני שנדאג להלביש לילדינו את מסכת החמצן, עלינו לדאוג קודם ללבוש אותה בעצמנו.
לכן, חשוב שנזהה מה מרגיע אותנו, מה נותן לנו כוח ובטחון, ומה שומר עלינו.
כאשר אנחנו רגועים ובטוחים, אנו יכולים להוות עוגן עבור ילדינו ולהכיל אותם.
לעומת זאת, אם אנחנו עצמנו מוצפים, יהיה לנו קשה להכיל מישהו אחר החווה פחד.
מה נאמר לילדינו במצב של מתיחות בטחונית?
חשוב לזכור שאין אפשרות להתעלם לגמרי מהמצב כי מר שמועתי מגיע ולרוב השמועות מגיעות בצורה לא מציאותית או קצת מוגזמת לכן עדיף לצייד את ילדנו במידע עוד לפני ולנהל עמם שיחה ברורה על המצב. בשיחה כזו נדבר עם הילדים בכנות ולא נבטיח להם לשווא ש"לא קורה כלום" . אמנם אנחנו רוצים להרגיע ולשדר בטחון, אבל ילדים בכל גיל יכולים להרגיש ולהבין אם קורה משהו חריג, במיוחד אם ההורים שלהם מודאגים . עד גיל 6 🌱 פעוטות פחות מילוליים אבל מחוברים יותר לאנרגיה שמשודרת בבית . כשהם יחוו מתח ניתן יהיה לראות תופעות של נסיגה וקושי כגון: פספוסים בפיפי וקקי, רוצה לחזור לישון עם ההורים, קושי בפרידה בגן ועוד אלה תגובות טבעיות של בלבול ולכן חשוב לא להיבהל או לכעוס אלא להבין שבכך הילד משדר שלא קל לו. לכן חשוב שניתן לו מלא חום ואהבהונשמור על טון דיבור מרגיע. רצוי לא להיכנס יותר מידי לפרטים ולענות ולהסביר רק מה שהילד יכול להבין ניתן לילד מידע פשוט וענייני.נזכיר לו שיש אבא שבשמיים ששומר עלינו וגם חיילים וכוחות ביטחון שעושים מאמצים להגן ולשמור עלינו. ניתן להסביר שהמצב הבטחוני הוא כמו 2 ילדים שרבים ובסופו של דבר הריב יסתיים והשקט יחזור. גילאי 6-12 🌱 ילדינו הבוגרים יותר, יהיו יותר חשופים למדיה, לחברים, לחדשות, גם אם אנחנו בבית לא צופים בחדשות או מדברים על המצב. במידה שהילד שואל, אני ממליצה לתת תשובות ולאפשר שיחה קצרה על הנושא. ייתכן שירצה לעבד את החוויה וישאל שוב ושוב את אותן השאלות. חשוב לא לאבד סבלנות ולא להתעלם. זו הדרך שלו לעכל את המידע. במידה שהילד מעדיף לא לשוחח על המצב, חשוב שנכבד את רצונו ונניח לזה. בגיל הזה יש כבר הבנה של מוות ואובדן לכן ניתן קצת יותר לפרט, אך יחד עם זה נאמר שיש מי ששומר עלינו .בכל מקרה,יש להימנע מלחשוף אותם לחדשות ולמראות ודיווחים קשים. ילדים בכל גיל צריכים לחוות תחושה שהם מוגנים. לכן, חשוב שכאשר אנחנו משוחחים איתם על הנושא , נגיע ממקום אסוף ורגוע יותר. כי הילד שלנו לומד מאיך שאנחנו מתנהלים יותר ממה אנחנו אומרים. תנו לו לדבר על הרגשות שלו דרך שיחה, משחקי תפקידים, משחק שהוא אוהב, ציור ולתת לחוויה שלהם מקום בכך שתשתפו אותם כי לחץ ופחד אלה תגובות נורמליות במצב כזה. פחד הוא תגובה טבעית שמטרתה לשמור עלינו. מדובר במנגנון הישרדות קדום בפני איומים וטבעי שהוא מתעורר בתקופות מ אתגרות. עם ילדים , פחד הוא תופעה שכיחה ואפילו תקינה. זו היא דרך אנושית טבעית לעבד את המציאות. לכן, כאשר הילד שלנו משתף אותנו בפחד שהוא חווה , חשוב להעניק לו תחושת ביטחון והבנה. ילדים בעיקר צריכים להרגיש שמישהו נמצא יחד איתם בהתמודדות, בלי שיפוטיות ומבלי לבטל את מה שהם מרגישים. בואו נזכור כי לא כל פחד מוביל לחרדה או לטראומה. טראומה, לעומת זאת, נוצרת לאחר אירוע מבהיל , בו האדם מרגיש חוסר שליטה וחוסר אונים בעזרת תיווך נכון נוכל לעזור לילד להבין מה קורה לו, להתמודד בצורה יותר טובה וכך למנוע חוויה של חוסר אונים. לסיכום 💗 חשוב לשמור על השגרה היומית בבית ככל האפשר- הילדים צריכים להרגיש שהמצב בשליטה לכן מומלץ לערוך ארוחה משפחתית לפחות אחת , אולי בערב וכל דבר שיכול להיות משמעותי עבור המשפחה. שמרו על גבולות הבית והמשפחה ותנו אהבה חיבוקים ושתפו את ילדיכם גם בתחושות שלכם, בהתאם לגילם. חשוב כי לא ננהל שיחות של מבוגרים מעל ראשו של הילד, כי לעיתיםהוא יבין ויעבד את המידע כמשהו מאיים אף יותר ממה שזה. זכרו כי אנו חיים במציאות שהתרחשות אחת רודפת את השנייה. חשוב כמה שאפשר לנרמל את המצב בבית ובמשפחה ולזכור כי תמיד לאחר ארוע כזה או אחר, חוזרת תקופה של שקט. ניתן לקבל ממני הצעות לפעילויות הורים- ילדים, בהתמודדות עם פחד וחרדה, מבוססות תכנים מעולם ה- NLP ו- Cbt.
🦋
