התמודדות עם כעס

הרבה הורים פונים אליי בעיקר בנושא

הכעס

להבין את הכעסים של הילד

מה עומד מאחורי הכעס של הילד

ואיך לווסת את הכעס

כעס הוא דבר טבעי שאף מהווה חלק בלתי נפרד מההתפתחות הרגשית הבריאה אצל הילד

אך הורים רבים שואלים את עצמם אל מול ילדם הזועם – האם מדובר בכעס נורמלי?

האם לילד שלי יש פתיל קצר? או אולי יש לו בעייה בוויסות עצמי?

ומה ההורים יכולים לעשות מול ילד הכועס באופן חריג?

האם הפיתרון הוא בלהכות את הספה, הכרית או את שק האגרוף?

המחשבה מאחורי עצה זו היא כי וונטילציה של הכעס, אוורור רגשי זמני, תווסת אותו..

 מחקרים מראים שזה לא נכון

ונטילציה של הכעס עלולה גם להעצים אותו

כעס הוא לא רגש שצריך רק להיפטר ממנו

הוא מקור מידע חשוב לגבי עצמנו ולגבי הסביבה שלנו

לכן חשוב שנכיר אלו

רגשות עליהם יושב הכעס

הזיהוי יעזור  לנו

להתמודד מול הכעסים של הילד שלנו

ולסייע בהתמודדות עם הוויסות שלהם.

אם כן, מהם אותם רגשות המסתתרים מאחורי הכעס?

עלבון, בושה ומבוכה, פחד וחרדה, אכזבה.

אז מה עושים?

לפני הכל, להלן כמה טכניקות שניתן ללמד כבר עכשיו את הילד והמתבגר

בהתמודדות עם הכעס:

נשימה עמוקה  

לשאוף אוויר בנשימה עד 4, לעצור את הנשימה בספירה עד ארבע ואז לנשוף בספירה עד 4

לחזור על כך לפחות פעמיים

לקפוץ או לרוץ

פשוט לרוץ או לקפוץ במקום כמה פעמים. פעולה פיזית אינטנסיבית גורמת לעלייה מיידית בזרימת החמצן, מפחיתה את רמות הלחץ, מה שגורם להתשה ונשימה כבדה. קשה להחזיק כעס ככה.

שינוי בטמפ’ הגוף

שינוי מהיר בטמפרטורת הגוף שלך משנה מייד את מצב הרוח ומונע מילדים ובני נוער במצבי כעס להתנהג באימפולסיביות, שהם עלולים להתחרט עליה מאוחר יותר. אחת הדרכים היא לשטוף את הפנים במים קרים.

מה מסתתר מאחורי הכעס והזעם , אצל ילדינו?

עלבון-  נוצר לעיתים מתוך חוסר הבנה של האמירה, של הסיטואציה.

הדרך הכי טובה להתמודד הוא: לנסות לתת להם לומר

מה הם מרגישים. הרבה פעמים כשנעודד אותם לומר מה הם מרגישים הצד השני ידע שהיה משהו שממנו הילד נעלב ואז ניתן להסביר את עצמנו ולפתור את חוסר ההבנה.

אפשרות נוספת- לדבר על דמות מהספר או מהטלויזיה ולשאול מה לדעתך נכון לעשות כשבוב ספוג נפגע..

כשמרחיקים את ההתמודדות מהסיטואציה זה מאפשר לילד להיפתח

בושה

הילד מתבייש,כשהוא מאמין שנחשף באופן לא מחמיא למשהו  או כשמשהו בחברה לא עמד בציפיות שלו. זה גורם נוסף לכעסים

הדרך הטובה ביותר להתמודד זה להתאים לילד משפט חיזוק אישי

אפשר גם לעודד מפגש חברתי עם ילד שהמפגש איתו יעצים אותו

אפשר גם לברר איתו  ממה  הוא מתבייש.אולי מלבוש מסויים או אי הבנה שלו לגבי משהו שהאח או ההורה אמר ליד חבריו והם צחקו.

הפירוש של הילד שלנו היה: הם צחקו עליי ..

הבירור מוביל לתיאום ציפיות ומסייע לו להבין מה הוא מרגיש.

מבוכה

כשהילד חש פאדיחה כשהוא אמר משהו שלא מתאים לסיטואציה והוא מרגיש מבוכה

או כשההורה מנסה לדבר בשפה “קולית” עם הילד והילד מובך

כדאי שנהיה רגישים למבוכות שלהם.

בואו ננסה להבין למה הוא חש מובך רגע לפני שנשאל אותו:

מה אתה מתבייש בי?

לנסות להבין איך הוא מפרש את הסיטואציה.

למדו אותו לנשום עמוק ולומר לעצמו משפט מחזק

כמו:אני יודע איך להתנהל וסומך על עצמי

אפשר להתייחס לזה בהומור או להזכיר

מצב שבו אני כילדה הרגשתי שאמא עשתה לי בושות ..

פחד

כשהילד חש סכנה, המוח הקדום, ההשרדותי שלנו מאותת לו שצריך להיזהר.

זה טבעי וחשוב.

הפחד מגונן עלינו , אמצעי הגנה

אולם כשהפחד מנהל אותו חוסם ומעכב זה בא לידי ביטוי בחרדה ובכעס

רובנו לא נזהה מה עובר על הילד ומה קרה קצת לפני

חשוב להבין שככל שהילד רך יותר בשנים יש יותר פחד

חשוב לתת לפחד מקום ולברר עם הילד אם הפחד ימנע ממנו לעשות משהו או  מה יעזור לך לעשות משהו ברגע מסוים

תתמכו בו

חשוב שתהיה לו הידיעה שאנחנו פה תמיד בשבילו, באופן מותאם גיל כמובן

חשוב שגם אנחנו לא נשדר לו תחושה של פאניקה.

אכזבה

לעיתים הילד מצפה למשהו שלא התממש גורר כעס

ילדים הינם  מהות שמצפה כל העת

המנגנון של להגיד: לא נורא, בפעם הבאה

די חלש אצל הילד

כשנכיר מול הילד ברגש הזה שמציף אותו וניתן לו לדבר עליו

אם נבין מה היה הרצון שלו שלא התממש ונבין במה שה היה תלוי

נוכל אולי, גם אם אנחנו לא הולכים לממש לו את הציפיות

להפחית את האכזבה ואת הכעס שמגיע בעקבותיו.

ננסה לומר: אולי זה יקרה בפעם אחרת או:זה לא הסתדר כי השתנו התכניות ולהבא ננסה שוב וכדומה.

חשוב שנבין שלא תמיד אנחנו יכולים לממש עבור הילד מה שהוא רוצה

שלפעמים מתאכזבים  ממשהו שציפינו לו והוא לא התנהל כפי שרצינו,

כי בחיים לא תמיד אנחנו מקבלים מה שאנחנו מבקשים.

אם נסתכל על הצורך שלו בעיניים טובות ונתרכז בתכנית שתפתור את המצוקה שלו, ניתן להם את התובנה לפתח את הנטייה לראיית הטוב בכל דבר, גם אם לא הסתדר איך שאני רוצה

אולי אם הייתי הולך עכשיו לספרייה הייתי מפספס את הביקור של סבתא שבדיוק הגיעה בהפתעה?

לתרגל עם הילד את ראיית הטוב וממקום של יש ולא של חוסר

חשוב שילדינו ילמדו לחשוב על רגשותיהם ולווסת אותם, דרך התייחסות והבנה של  הסיטואציה, מחשבותיהם ותגובותיהם הפנימיות, והתנהגותם החיצונית והאופן בה היא משפיעה על אחרים ועל הסביבה.

אם  הילד אינו יודע איך לשלוט בכעסים ולווסת אותם , התסכול והכעס יכולים להפוך  להתנהגויות מתנגדות ולא מכבדות,  לתוקפנות, ולהתקפי זעם.

ממחקרים בתחום הפסיכולוגיה   ניתן לראות כי  התעלמות מתוקפנות בשנות הילדות, כמו במקרים של מריבות והצקות, קשורה מחקרית לבעיות לימודיות, לדחיה חברתית ולפגיעה בבריאות הנפשית בבגרות.

לקשיי וויסות רגשי יש השלכות משמעותיות על הסתגלות ועל איכות חיים נפשית, אבל אני שמחה לבשר כי ניתן ללמד, לטפל ולתקן

הנטיה להימנע ממצב רגשי אינה מאפשרת פיתוח יכולת התמודדות עמו, לכן קיימת חשיבות רבה להבנה הרגשית – היכולת לזהות, להבין את הדינמיקה הרגשית האישי, כמו גם לפיתוח מגוון דרכי התמודדות, המתאימות למגוון מצבים ורגשות.

יחסי הגומלין בין האני לסביבה  צריכה אף היא להבחן על מנת למצוא את האיזון הנכון ביותר לילד, לשלב ההתפתחותי ולסיטואציה.

היו מודל חיובי לכישורי ויסות של כעס

הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדכם כיצד להתמודד עם כעסיו היא להראות לו כיצד אתם מתמודדים עם הרגשות שלכם כאשר אתם כועסים

קחו אחריות על ההתנהגות שלכם כאשר אתם מאבדים את קור הרוח לעיני ילדכם. התנצלו ושוחחו איתם  בדרך בה הייתם אמורים לנהוג בצורה שונה. לדוגמה :

במקום להרים את הקול או לטרוק את הדלת כשכעסתי, הייתי צריכה לשטוף את הפנים עם מים קרים או לקחת נשימה עמוקה.

ניתן להכין קופסת רגיעון  שהוא יכול להשתמש בה כשאין לו מצב רוח.

מלאו אותה בפריטים שיוכלו לעזור להירגע, כמו חוברת צביעה וטושים, קרם שמריח טוב, או מוזיקה מרגיעה. עירוב החושים יכול לעזור להרגיע את הנפש ואת הגוף.

השתמשו בפסק זמן ככלי שיעזור לילדכם להירגע. למדו אותו שהוא יכול לצאת לפסק זמן בעצמו לפני שהוא מסתבך עם אחרים. התרחקות מהסיטואציה ולקיחת כמה רגעים לעצמו עשויים לעזור להירגע(שוחחו על כך עם הצוות בביה”ס ).

למדו כישורי פתרון בעיות כך שילדכם יוכל לזהות שהוא יכול לפתור בעיות מבלי לפנות לתוקפנות. שוחחו על דרכים לפתור סכסוכים באופן שקט.

מתי לפנות לסיוע חיצוני?

להורים שמתמודדים באופן יומיומי עם סיטואציות מורכבות הנוגעות לכעס של ילדיהם, קשה יותר להבחין עצמאית במקור ובחומרת הבעיה.

לעיתים, התקפי זעם קצרים ותקופתיים הנחשבים ל”נורמליים” נראים בעיניהם כמו סוגיה הדורשת פתרון דחוף, ולעיתים להיפך-  הם עשויים לפספס בעיה שורשית יותר בהתנהלות שלהם או בהתפתחות הילד מתוך מחשבה ש”בסוף זה יעבור”.

הפיתרון הפשוט ביותר במקרים כאלה הוא פנייה לאיש מקצוע  על מנת להתייעץ, ובמקרה הצורך להחליט אם יש צורך בטיפול, ואם כן – האם מספיקה הדרכה הורית או טיפול פרטני בילד.

 

 

 

 

Share This
WeCreativez WhatsApp Support
הי, זאת תמר!
👋 איך אפשר לעזור?