בשנות ה-60, קבוצה של חוקרים בצעו מחקר בנושא קביעת מטרות ויעדים , הם לקחו קבוצה של ילדים בני 5 והכניסו כל ילד לחדר ועל שולחן בחדר הם הניחו צלחת עם מרשמלו אחד.
לילדים נאמר כך:
“אתם יכולים לקחת מרשמלו אחד עכשיו אבל מי שיתאפק כמה דקות יקבל שניים”.
החוקרים יצאו מהחדרים וצפו בילדים דרך מראה דו כיוונית ואחרי 15 דקות הם נכנסו חזרה לבדוק את המצב בצלחות. הם גילו שרק 30% מהילדים הצליחו להתאפק ולא לקחת מרשמלו מהצלחת.
החוקרים שיחררו את הילדים אך כאן המחקר לא הסתיים…
בשלב השני, הם אתרו את אותם הילדים שוב כ-10 שנים מאוחר יותר כאשר הם היו בגיל התיכון
וגילו דבר מעניין:
אותם הילדים שהצליחו להתאפק, כמעט בכל פרמטר, היו מוצלחים יותר מהילדים שלא התאפקו:
הם היו מקובלים מאוד חברתית.
הם היו בין המובילים בלימודים והשיגו ציונים טובים מאוד במבחנים.
הם לא התפתו להשתמש בסמים
הם לא הושפעו לרעה על ידי תלמידים בעלי אופי והתנהגות שלילית.
אותם הילדים שכבר בגיל 5 ידעו לדחות סיפוקים ולהציב לעצמם למטרה לטווח הרחוק ,יצאו בוגרים מוצלחים יותר !
🌞למה הצבת יעדים ומטרות זה ככ חשוב?
כולנו הפכנו להורים ללא חוברת הפעלה ליצרן ביד, נכון?
הורות היא מקצוע שהולך ומלווה אותך לכל החיים. אי אפשר לעשות אקזיט ולצאת. זה שלך לתמיד.🧡
כשאנחנו הופכים להיות הורים אנחנו מוצאים את עצמנו בהתלבטויות בעיקר עם הילד הראשון. בעבר המשפחתיות היתה שבטית יותר ואמא וסבתא היו מלוות את הבת או הכלה שלהן בכל השלבים הראשונים בהורות שלה כי הן היו גרות ביחד או בסמוך וההורות היתה נלמדת באופן טבעי מחיקוי ועם הרבה תמיכה מהסביבה.
כיום בעידן שלנו אנחנו זקוקים , כמו בכל ארגון לחשיבה אסטרטגית בהורות שלנו
אפשר להגדיר חשיבה אסטרטגית בהורות כמאמץ מודע של הורים לקבוע מטרות ויעדים למשפחתם, בהתייחס לעתיד מנקודת מבט מערכתית.
אנחנו חיים בעידן מאד של כאן ועכשיו . כולנו רוצים הכול מהר, כאן ועכשיו. גם ההורים, ולא רק הילדים. כתוצאה מכך אנחנו לחוצים. אם הילדים לא מגיעים מייד להישגים שאנחנו חפצים בהם, אין לנו סבלנות להמתין וכתוצאה מכך אנחנו מתייאשים. אנחנו לוחצים ומסתבכים במאבקי כוח לא רצויים. חשיבה אסטרטגית מאפשרת פרספקטיבה להורות שלנו, כדי שנוכל להבין שהתוצאות הן לא רק כאן ועכשיו אלא רחוק הרבה יותר. הסתכלות לטווח ארוך יכולה גם להרגיע הורים חרדים, החוששים שכל מעשה פעוט שקורה ביומיום הוא סוף העולם..
הבהרת המטרות העיקריות בהורות עוזרת להורים לבחון את התנהגותם באירועים קשים ובמצבים בעיתיים, ולשנותה במידת הצורך. האם ההתנהגות מקדמת את המטרות האידיאליות שלנו , או שאנו כהורים נגררים להתנהלות לא יעילה שמרחיקה ממה שחשוב לנו באמת? תשובה כנה ואמיצה לשאלה זו תאפשר להורים לפעול אחרת בהורות. למשל אמא שמספרת לי כי הבן שלה מסרב להכין שיעורי בית וסוחב את זה עד הערב וחוזר חלילה . אנחה את האמא לשאול את עצמה “מה מטרת המלחמה שלי?” תשובתה המידית ודאי תהיה: “ברור, אני רוצה שהבן שלי יכין שיעורי בית.” אולם אם תעמיק לחשוב על המטרות העיקריות שלה בחינוך הבן, היא עשויה לענות גם “שיהיה עצמאי.” אז יוכל ההורה לבחון האם בדרך זו של מלחמה על הכנת שיעורי הבית היא מחנכת אותו לעצמאות. היא תצטרך לבחור מה חשוב לה יותר: שבנה ייסחב את עניין שיעורי הבית עוד ועוד על הלילה ועל כן ימשיך להתעמת איתה , או שיהיה עצמאי ולכן תאפשר לו להחליט האם הוא רוצה להכין בטווח של עד שעה מסוימת בערב או לא ותיתן לו לשלם את המחיר על החלטותיו – למשל שיגיע ללא שיעורי בית לביה”ס וייענש על כך.
אתמול נערך דיון בהשתתפותי במסגרת נושא הצבת מטרות בהורות, בין השאר.
היה מרתק לשמוע כמה הצבת מטרות הינה חשובה בכל תחום בחיים שלנו ובעיקר עם ילדינו.
הדברים שבהם אנחנו מתמקדים צומחים. ברגע שמתחילים להקדיש תשומת לב למשהו, הוא מתרחב בהכרה ומציף את התודעה.
🌞איך נעודד את הילד/ה להציב מטרות ולהשיג אותן?
הצבת מטרות היא תהליך חשיבתי אשר אנו עושים בו שימוש יום יומי, מילדות ועד בגרות.
לעיתים קרובות ניתן לזהות כי ישנם ילדים רבים המציבים לעצמם מטרות לא ריאליות או מטרות לא ברורות אשר בעקבות כך סובלים מתסכול רב וערך עצמי נמוך. אם נלמד את הילד כיצד להציב מטרות נעזור לו לקדם את עצמו להצלחות רבות גם בהמשך.
🌞תחילה יש לבחון את המצב הקיים ולחשוב בשיתוף עם הילד מהם הקשיים ומהן ההתנהגויות שהובילו למצב הנוכחי.
🌞תבחרו מטרה אחת, שניתן למדוד אותה.
הילד מעוניין להשתפר בלימודים?
אבל מה זה להשתפר? איך הילד ידע שהגיע למטרה?
משפטים מסוג זה משאירים את הילד עם חוסר וודאות ותסכול מאחר והמטרה אינה ברורה. וודאו שניסוח המטרה יהיה מדויק כך שניתן יהיה להגיד על מטרה ספציפית אם היא בוצעה או לא.
לדוגמא: “המטרה: במבחן הבא באנגלית הציון יהיה מעל 65” או “עליך להגיע לכל השיעורים ללא איחורים במהלך כל השבוע”.
🌞 חשוב להציב מטרה שתהיה אפשרית עבור הילד.
במידה והילד טוען כי המטרה אינה אפשרית בדקו מה מקשה עליו ומה הוא חושב שיכול לעזור לו.
לדוגמא: לסיים הכנת ש”ב עד השעה 18:30 .
במידה והמטרה לא אפשרית מבחינת הילד נסו מטרה אחרת, פשוטה יותר שעדיין תקדם אותו.
זכרו, זהו תהליך שנבנה יחד עם הילד לאורך זמן.
🌞תגדירו מהן הפעולות הנדרשות על מנת להגיע למטרה.
חשוב להבין מהן הפעולות אשר מקדמות אותנו למטרה.
למשל: הכנת שיעורי בית, שיעור פרטי, הגעה בזמן לשיעור והעתקה מהלוח.
תבדקו שהסימנים בדרך משקפים כי הילד בכיוון הנכון.
כדאי לחשוב עם הילד על כל הסימנים אשר יראו התקדמות בתהליך.
למשל: קיבלתי הערה חיובית מהמורה, הציון שלי השתפר, הצלחתי לפתור תרגילים לבד וכו’.
סימנים אלו חשובים לתהליך, ויעודדו את הילד להגיע אליהם עוד לפני הגעתו ליעד הסופי.
🌞 תגדירו זמן
כשמגדירים תאריך, לדוגמא , זה מעודד את הילד להשיג את המטרה בזמן ויתן לכם ולו סממן אם הילד מתקדם בתהליך, תוך הצבת גבולות ברורים.
🌞הערכת מצב
האם יש התקדמות? יש סימנים שמעידים על שיפור?
חשוב לעדכן את הצוות בביה”ס כדי שיתמכו בתהליך ויעודדו .
במידה שאין ממש שינוי, נסו לנסח את המטרה מחדש כדי שתהיה עבורו ברת השגה ותבדקו ביחד עם הילד על מה לשים דגש השבוע הקרוב.
🌞 לעודד, לחזק ולצ’פר על כל התקדמות
חיזוקים מעודדים את המשך התהליך ומעלים את רמת המסוגלות של הילד. לא חייבים בהכרח לתת מתנות. פעמים רבות עצם התהליך ושימת הלב עליו, מילה טובה או מתן הזדמנות לצאת עם ההורה לזמן איכות אחת לכמה זמן שתקבעו מעודדת התנהגות רצויה לאורך זמן.
חשוב לעודד את הילד גם לחזק את עצמו “אני מאד גאה בעצמי שהצלחתי להגיע לכל השיעורים בזמן השבוע”.
לכולנו יש את המשאבים הפנימיים ליצור את המציאות המיטבית עבור חיינו. זה תהליך משמעותי ומרגש שיעורר ויחדד את החושים שלכם ושל ילדכם ויפתח אפשרויות והזדמנויות חדשות.
מוזמנים לשתף אותי בתהליך שבחרתם לעבור עם עצמכם או עם ילדכם.
